משה גרשטל M.J.Gerstel

משה גרשטל M.J.Gerstel דף המוקדש לחקר, לימוד והנצחת דמותו של משה גרשטל, מהנדס ואדריכל 1886-1961

פורסם בעלון "הדור", 15/11/48 - ביקור בעיריית חיפה עומדים מימין לשמאל: טהאר קרמאן, שבתי לוי, שחאדה שלח יושבים: חיים ויצמ...
10/06/2026

פורסם בעלון "הדור", 15/11/48 - ביקור בעיריית חיפה
עומדים מימין לשמאל: טהאר קרמאן, שבתי לוי, שחאדה שלח
יושבים: חיים ויצמן ורעייתו ד"ר ורה ויצמן
מהות הביקור, להבנתי: קבלת הסמכות של הרכב זה להמשך הנהגת העיר חיפה תחת ריבונות ישראלית.
אני מניחה ומקווה שניתן לאתר את התמונה הזו באיכות טובה, בארכיונים הציוניים.
התמונה מובאת כאן בהמשך לפוסט הקודם כדי להמחיש את העובדה שנכסיו של קאראמן לא נכבשו והוא כלל לא היה נוכח נפקד. אלה לא היו נכסי נפקדים, הנסיבות היו מורכבות מאוד, אבל אחרות.
הסיפור של קאראמן גדול הרבה יותר ממה שרובנו יודעים, וזה סיפור שלא סופר, מדובר באיש ענק עם עשייה יוצאת דופן, חיפה חייבת לו הרבה מאוד.

כמה עובדות על חאג' טהאר ביי קרמאן: *הוא היה ילד עני והתחיל ממכירת פיתות במסגד. *בתחילת שנות ה-20 הקים את מפעל הסיגריות: ...
04/06/2026

כמה עובדות על חאג' טהאר ביי קרמאן:
*הוא היה ילד עני והתחיל ממכירת פיתות במסגד.
*בתחילת שנות ה-20 הקים את מפעל הסיגריות: קרמאן, דיק וסלטי שהיה מקור פרנסה למאות אנשים.
*העסקים שלו התרחבו לתחומים רבים: נדלן, עיתונים, תבלינים ועוד.
*היו לו שותפויות עסקיות ברחבי המזרח התיכון כולו.
*ב1927 בעקבות הסכם שותפות עם BAT נבנה המפעל החדש בחיפה, ע"י פועלים יהודים וערבים (הפרויקט ניתן לסולל בונה שהיו על סף פשיטת רגל). לא ידוע מי היה האדריכל. יש רמזים לאדריכל יהודי (לא גרשטל, הוא עוד היה ברומניה).
*הוא היה חבר מועצת העיר חיפה משך שנים רבות.
*לימים הפך לסגן של שבתאי לוי, ראש העיר.
*הוא עסק בצדקה ועזרה לעניים רוב חייו, הקים אגודות עזרה רבות.
*הוא דחף לבניית מקלטים בעיר בעקבות ההפצצה האיטלקית.
*הוא נתן למשה גרשטל דירה, בשכנות אליו, כשהיה במצוקה כלכלית.
*הוא היה אמור להיות ראש העיר ברוטציה עם שבתאי לוי (לא יצא לפועל בגלל נסיבות היסטוריות)
*הוא היה שותף שקט ב"אבן וסיד" - (בהמשך "סולל בונה") - ושותף סמוי בכמה פרויקטים בהדר הכרמל שלא אציין (יש לי הוכחות שלא אשתף).
*בראשית דרכו כאיש עסקים, הוא התנגד לעליה היהודית. אח"כ שינה דעתו ואף ניסה לעצור את האיבה המתגברת בין ערבים ליהודים בחיפה.
* הוא סיכן את חייו בעד העיקרון של קיום משותף.
*הוא הקים חווה חקלאית שגרשטל תכנן ובנה עבורו, באיבטין.
*הוא הביא לארץ פרות הולנדיות והקים מחלבה שסיפקה חלב לחיפה.
* הוא היה חבר טוב של דוד הכהן, לאורך שנים.
* דוד הכהן ביקש מבן גוריון להימנע מפגיעה בו ובכפר איבטין.
* הוא היה הלקוח העיקרי של משה גרשטל והיה ביניהם קשר קרוב ומיוחד.
* הוא גר בסירקין 29, מול הבית שלי כיום. ומול דירת הגג של גרשטל בסירקין 27.
* אף אחד לא היה צריך לכבוש את הנכסים שלו בחיפה, הוא שיתף פעולה.
* הוא היה איש של קיום משותף והאמין בו. דבר שהומחש במעשים רבים.
* תערוכה של סטודנטים לאדריכלות שתלו בבניין הפירמידה מדמיינת מה אפשר לעשות במפעל הסיגריות הנטוש. אך איננה מזכירה דבר מכל אלה.
* ולכך כמה תיקונים:
*האדריכל המקורי של המפעל איננו ידוע. לא רק אני אלא גדולים ומוסמכים ממני חיפשו את זהות האדריכל. הגענו כמה השערות לא מבוססות אך פאריס (המוזכר בתערוכה) רק הוסיף קומה למבנה האחסון ועשה כמה שינויים.
* אדריכלים נוספים שביצעו תיקונים בשני המבנים הם: RUFF WELLER - הטמפלרים.
*עבור חיפה הבית הזה בשל משמעותו ההיסטורית צריך להיקרא "בית קרמאן דיק וסלטי" - ולא "בית דובק". עם כל הכבוד - המשמעות ההיסטורית של המקום כמפעל של קרמאן גדולה לאין שיעור וערוך מהעובדה שדובק הפכו אותו למחסן והזניחו אותו משך עשרות שנים.
*יש שגיאות בערבית בטקסט
*הקונטקסט של הבניין לא מוזכר כלל
* הקולאז' שמחבר את המבנה עם דגל ישראל מעליב. קרמאן לא היה צריך שיכבשו את המפעל שלו, הוא הקריב את חייו למען העיר חיפה ואנשיה.
* מהבניין הזה יצאו קופסאות הסיגריות היפות במזרח התיכון, חלקן בעיצובו של גרשטל, הלוגו היה תרנגול - ע"ש השותף חסן דיק (דיק בערבית = תרנגול, חיה שעד היום חיה בדוקיום עם תושבי האזור... )
* דיאלוג בין חיפה ללודז' הוא הדבר האחרון שיעזור להחייאת המבנה הזה. כדאי להתחיל מדיאלוג עם היסטוריה מקומית.
[לא אגיב לתגובות על הפוסט , לא רציתי לכתוב אותו, אני לא מצליחה לשתוק]
****
מצרפת לפוסט-
*תמונה של קרמאן (מימין) עם דוד הכהן - מתוך סרט ארכיון.
*בית קרמאן בשלג - 1951 (אם אינני טועה)- מהזווית בה אנחנו רואים אותו כיום
*הסמל המסחרי של החברה- תרנגול חיפאי מצוי
[כל מה שכתבתי מגובה במחקר רציני, וזהו חלק קטן מסיפור גדול]

מצאתי עוד בית של גרשטל. בנתיים לא חושפת כתובת. בית צנוע וקסום
01/06/2026

מצאתי עוד בית של גרשטל. בנתיים לא חושפת כתובת. בית צנוע וקסום

פוסט מעמוד על אדריכלות בבוקרשט - שואל (ברומנית) איזו דלת אר דקו הכי מרהיבה. בין הדלתות: דלת של גרשטל מרח' לופו 31 ❤️ - ...
01/06/2026

פוסט מעמוד על אדריכלות בבוקרשט - שואל (ברומנית) איזו דלת אר דקו הכי מרהיבה. בין הדלתות: דלת של גרשטל מרח' לופו 31 ❤️ - איזה מבנה קסום
(בארץ היו קוראים לזה באוהואס...)
https://www.facebook.com/share/p/1E5uWbbqew/

(פוסט ארוך)היום בבוקר מסך מגוגל מפות תפס את תשומת ליבי, ועורר בי שאלה עצובה [אין כאן בית של גרשטל, למיטב ידיעתי]. כיצד ה...
31/05/2026

(פוסט ארוך)
היום בבוקר מסך מגוגל מפות תפס את תשומת ליבי, ועורר בי שאלה עצובה [אין כאן בית של גרשטל, למיטב ידיעתי].
כיצד הגיעה האדריכלות המקומית מהמבנה בצד שמאל, שיש לו קונספט ונשמה יחודית, למבנים בצד ימין, שכל מטרתם להלין אנשים תוך האחדת סגנון החיים שלהם. לפני שאמשיך - ברור לי שאי אפשר להימנע מבניה גבוהה במדינה צפופה ואין שום דרך שכולנו נחיה בבתים נמוכים. זה לא אומר שהם חייבים להיראות כמו ערימה של קופסאות נעליים.
*
לפני זמן מה, מצאתי ספר על אדריכלות, "תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף" בעריכת רחל קלוש וטלי חתוקה.
בספר יש מאמר של פרופ' אלונה נצן-שיפטן (שגם מנהלת את המרכז למורשת הבניה בטכניון, ואחראית על שימור אוסף גרשטל שם), בשם: "מחלוקות באדריכלות הציונית: אריך מנלדסון וחוג האדריכלים של תל אביב".
אני לא יודעת אם גרשטל ומנדלסון הכירו, אבל ניכר שגרשטל הושפע ממנדלסון, אפילו העריץ אותו. כך שהתעניינתי וקראתי.
המאמר של אלונה הבהיר לי כמה דברים שהרגשתי ולא ידעתי לנסח לעצמי; הוא מחלק את האדריכלים שבנו כאן בשנות ה-30 לשתי קבוצות:
החוג המודרניסטי, בהובלת אריה שרון (בוגר הבאוהאוס), והאסכולה של מנדלסון.
מנדלסון, גאון חד פעמי, לא נבחר לאדריכל הראשי של הישוב היהודי, למרות השפעתו העצומה על השפה האדריכלית המקומית, עזב את הארץ ונפטר בארה"ב. אפשר להגיד ש"הפסיד" בקרב על החזון המקומי לאריה שרון, שהוביל משם ביד רמה את תפיסת האדריכלות המקומית, ולמעשה, תכנן את המדינה.
*
לגבי שרון, כבודו במקומו מונח, אבל בתור לא-אדריכלית שאני, נשגב ממני היופי שבקופסאות בטון המרכיבות חלקים נכבדים מהנוף המקומי שלנו. מבחינתי, ושוב- הדיוטה בעלת זוג עיניים ותו לא, שרון אחראי, במידה רבה, להתבססות של אדריכלות מכוערת במדינת ישראל. סליחה על הפשטנות, אך הקו הפונקציונלי, סוציאליסטי, פרוגרסיבי, שתכלס עושה רע לנשמה, למעשה ביטא את אגנ'דת כור ההיתוך של בן גוריון, בכך שמחק מאפיינים תרבותיים ייחודיים, האחיד ושפך מלט אפור על כל מה שמעז להיות יחודי, קסום ומלבב. אותה האג'נדה שרואה במקום יפהפה כמו ואדי סאליב בעיה שצריך להעלים, או שהביאה לכך שמקומות כעורים כמו רמת אביב שווים יותר משכונה קסומה מלאה בתים ייחודים כמו הדר הכרמל.
איך כל זה קשור לגרשטל, אתם שואלים. ובכן,
המאמר של אלונה הבהיר לי, שבעצם כשאומרים אדריכלות בינלאומית - לא מדברים רק על מבנים יפים עם מרפסות וצלונים, אלא גם על קופסאות שימורים למגורים. המושג "בתים בינלאומיים" - שאנחנו מעריכים כ"כ - התפתח לכדי ההשקפה שאותה דירה יכולה לשמש בני אנוש ברוסיה, בדנמרק ובתל אביב.
בינלאומי זו גם בניה של בלוקים חסרי חן שכולנו (או רובנו) תוהים מה עשינו רע שמקיפים אותנו מכל עבר.
אני חושבת שמוזר קצת שדווקא זו היתה אג'נדת הבנייה של הציונות -
ולא ניסיון למצוא שפה אדריכלית מקומית שתבטא באיזה אופן את המטען הרוחני של השיבה לציון. (תקנו אותי אם אני טועה ולא הבנתי משהו)
בכל אופן, המחנה השני - זה של מנדלסון שגרשטל נמנה על מעריציו, חיפש שפה מקומית באדריכלות, ולא ניסה לכפות בהכרח את ההיגיון של אדריכלות בינלאומית.
גרשטל אהב מאוד פונקציונליות, אך לדעתי הוא התעניין גם בנשמה, ברוח, ובתרבות המקומית. הוא למד את שיטות העבודה המקומיות כדי לבנות בדרך שמתאימה לארץ הזו ולא כפי שבנה באירופה. ולכן - אם לחלק את האדריכלות הישראלית לפי שתי הקבוצות שאלונה מחלקת, אין ספק שגרשטל היה בצד המקומי, שכיבד את המקום אליו הגיע, ולא בצד ה"בינלאומי". והראיה החזקה ביותר לכל מה שכתבתי, היא שאת הבית שלי לא תראו בברלין או ברומא. אפילו לא ביוון. רק בחיפה. ולכן גרשטל הוא אדריכל חיפאי על מלא. שבנה באבן חיפאית ובשביל אנשי חיפה ומתוך חיבור לתרבות המקומית. הכי חיפאי שיש. מגיע לו רחוב בעיר, לא ככה? :)

02/05/2026

לא חשבתי שאצטרך לכתוב זאת אבל:
1. מאחורי דף זה עומדת עבודה רבה, עצמאית לחלוטין וללא מימון, לאורך כבר כשש שנים - מדובר באלפי שעות של מחקר ארכיוני ומחקר בשטח. מה שאני כותבת, זה חלק קטן מהידע, ואין לי מחויבות לכתוב או לענות על שאלות.
2. זכויות היוצרים ליצירה של גרשטל כמובן אינן שלי, אך זכויות היוצרים למחקר (אלא אם ציטטתי מקור כלשהו), שייכות לכותבת עמוד זה. על כן אני מצפה ממי שמפרסם מידע שקרא כאן, לתת קרדיט לעמוד. מי שמפרסם מידע שכתבתי לו בפרטי, או במייל, שישאל אם זה לפרסום ויתן קרדיט.
3. רוב החומרים הוויזואליים בעמוד לא שייכים לי - הם מגיעים ממגוון ארכיונים ומקורות. מכיוון שכך, איני יכולה להעביר אותם או לאפשר שימוש בהם, כך שהעתקת חומרים ופרסומם היא על אחריות המפרסמ/ת בלבד.
4. איני מזוהה או משויכת לאף גורם פוליטי בחיפה- תיוגים של העמוד בפוסטים פוליטיים יוסרו מיידית.
בהזדמנות זו - תודה על העניין בעמוד! ולכל מי שתורמ/ת ידע או עצה. תבורכו 🪻

משה, החזרתי את הדלת. אם לא לחיים אז לפחות לתמונות. ומהם החיים אם לא מציאות וירטואלית? עוד מעט גם אותנו יעצבו בננו- בננה....
30/04/2026

משה, החזרתי את הדלת. אם לא לחיים אז לפחות לתמונות. ומהם החיים אם לא מציאות וירטואלית? עוד מעט גם אותנו יעצבו בננו- בננה.
על הסביל יש כתובת בערבית, יש לה סיפור ארוך, אבל תכלס כתוב שם, שכל מי שישתה ממי הסביל יודה לבוני הסביל ויברך אותם ותשרה עליו ברכה
(אגדה מקומית מספרת שפעם היה כתוב שם, שכל מי שיתחבר עם בני העיר יפו, ארור יהיה... אבל הכתובת הזו אם אי פעם היתה שם, נעלמה).
כמה מאיתנו מודים לבוני הבית שלנו? או אפילו יודעים מי הם היו? כמה מחשבה מושקעת בתשתית הקיום שלנו, אבל היא שקופה לגמרי.

סביל אבו נבוט - ההמשך, או: החיפוש אחר דלת הקסמים... בד"כ אני לא משתפת באמצע המחקר אלא רק את המסקנות. הפעם החלטתי לשאול א...
25/04/2026

סביל אבו נבוט - ההמשך, או: החיפוש אחר דלת הקסמים...
בד"כ אני לא משתפת באמצע המחקר אלא רק את המסקנות. הפעם החלטתי לשאול את חכמת ההמונים, מתוך ידיעה שבקהל שלי יושבים אי אלו אדריכלים/ות, משמרים/ות ומביני/ות דבר. כמו כן אל תשאלו אותי למה אני עושה את זה (התשובה היא: לא יודעת. זה דיבוק).
ובכן מעשה שהיה כך היה.
לפני כשבועיים כתב לי האדריכל והחוקר אור אלכסנדרוביץ, ושלח לי תמונה משנות ה-60 שנתקל בה בארכיון, של שער ברזל ביפו העתיקה. השער, כך כתב, מזכיר את השרטוט של גרשטל משיפוץ הסביל בשנות ה-40, אולי גם זה שלו? אור לא ידע להגיד לי מה המיקום בדיוק, מן הסתם האזור השתנה מאוד מאז שהתמונה צולמה, מבנים רבים נעלמו או שופצו באופן שמקשה על הזיהוי.
ובכן, בשלב הראשון עשיתי משהו שאני טובה בו: תחקיר ויזואלי.
עברתי על חומרים ויזואליים של יפו מאותה תקופה, ומצאתי את מיקום השער בגן המדרון, בגלויה סרוקה (ברזו' נמוכה לצערי) של יפו העתיקה.
עכשיו. באופן עקרוני, הסיפור של סביל אבו נביט נסגר מבחינתי כבר לפני שנתיים, כשהבנתי שגרשטל עשה שם שימור עבור עיריית יפו הערבית בתחילת שנות ה-40, ויצר שערי ברזל וסורגים, שדלת אחת נעלמה ושניה שוחזרה. העברתי את החומרים שיש לי לצוות השימור של הסביל ובכך הסתיים העניין.
לא היה כאן משהו לחפש, הכל היה ברור.
אבל כשקיבלתי מאור תמונה בעיצומה של אחת מני אלו אזעקות, ידעתי מיד שהדלת בתמונה היא של גרשטל. איך אני כ"כ בטוחה? - לא יודעת, אולי אני טועה, אבל אני בטוחה. שמתי את זה בצד, כי אין לי מושג למה יש דלת של גרשטל במבנה כזה, אבל אחרי כמה ימים נפל לי האסימון- זו לא דלת שדומה לדלת מהסביל, זו הדלת שנעלמה מהסביל. זו פשוט אותה דלת.
איך אני יודעת ? - אני יודעת וזהו (יש לי גם כמה נימוקים הגיוניים וזה יהיה ארוך).
בשלב הזה התחלתי להשתגע. אני חייבת למצוא שער ברזל שנראה לאחרונה ב1961... מה, לא כולם רוצים את זה?
התחלתי לחפור במסמכים, תיקי תיעוד, מסמוך לפי גוש חלקה וכל מה שהגיוני לעשות, פרוטוקולים של גנזך המדינה בדבר "השטח הגדול" (כך קראו ליפו העתיקה בשנות ה-50), עיתונות, ואף שאלתי את הרוחות בואדי סאליב (תמיד מקור טוב לאינפורמציה שאין באף מקום אחר, אבל מסתבר שאת יפו הן לא מכירות),
וזו התיאוריה שלי- : מתישהו בין 1949-1951 עיריית יפו עשתה סבב של איטום מבנים מסוכנים ביפו, תוך ליקוט אלמנטים שנראו לה בעלי חשיבות והגדרתם כ"עתיקות". בסבב הזה כנראה נאטם סביל אבו נבוט והשער הגדול של גרשטל שאגב- מכיל מוטיב מוסלמי וגיאומטריה מקודשת, והיה צבוע בצבע כחול מסוים, נעקר ונלקח. השער הקטן שגם הוא תכנן, נאטם חלקית באמצעות לוח פח.
ועכשיו אני מנסה להבין,
איך ולמה הגיע השער הגדול לגומחת חירבה בשטח הגדול? לא יודעת, אני חופרת וחופרת ולא מוצאת תיעוד של פעולה כזו, אבל אני מאמינה שזה קרה.
בנוסף, יש לי יסוד להאמין שזה קרה ב 1979, כשהשער נעקר כדי לאטום את הגומחה שהוכרזה כמסוכנת.
בכל מקרה אין מה לחפש את השער במקום הזה כיום, כי בתיק תיעוד של אדריכל אייל זיו מ-2005 כבר לא היה שם שער, המקום נראה כשהוא אטום. בתמונות אלה רואים גם את התאמת המפתח המקורי עם בלוקים כדי להכניס את השער (כלומר, ברור שהשער לא התאים למקום ולא נוצר עבורו, אלא המקום הותאם אליו).
עכשיו השאלה, היכן השער הזה? - ואין לי מושג, וכאן אתם נכנסים למשקוף:
אולי הועבר למוזיאון יפו, אולי לתיאטרון, אולי לחמאם, ואולי הוא באחד הבתים, ואולי אורי גלר, שהקים לעצמו מוזיאון בקרבת מקום, התיך אותו ל1000 כפיות קטנות? - ובכן, עם כל אהבתי לגרשטל אין לי חיים שלמים לחפש וכיום אני גם פחות מחוברת לאיזור יפו (עיר הולדתי, אגב), אז לא כ"כ יודעת איך להמשיך.
*
מכירים משוגעים ליפו שיודעים הכל על יפו? (יש משוגעים שיודעים הכל על חיפה, אז למה שלא יהיו ביפו?), יש לכם קשרים במנהלת יפו העתיקה? מכירים את אדריכל אייל זיו ויכולים לתייג אותו? או לחילופין יודעים איך להסיר דיבוק?
כל עזרה תתקבל בברכה.
אגב - למתעניינים - הבית העותמני בגן המדרון (החלק התחתון של גן הפסגה) פוצץ במבצע עוגן (1936) ע"י טובי הבריטים, כחלק מהרעיון שלהם לעשות כאן בלגן אימים, לברוח ולהשאיר אותנו עם ההשלכות. אח"כ, ממש כמו בואדי סאליב, עולים חדשים פלשו לבתים הרוסים ביפו, שהתחילו לקרוס עליהם. מדינת ישראל הרסה חלק מהשטח הגדול כדי למנוע אסון, ואז עוד חלק לצורך חפירות ארכיאולוגיות והקמת פארק בילויים. אפשר להגיד שסיפור של שער ברזל אחד מכיל בתוכו היסטוריה שלמה וכואבת - אבל לא ניכנס לזה פה. רק בשביל ההקשר.
עזרו לי לאתר את עקבותיו של השער! או שאשתגע. תודה 💕
[ותודה רבה לאור אלכסנדרוביץ שמצא את התמונה! ושלח לי ומנסה לסייע בפיצוח]

סביל אבו נבוט ביפו. כאן היה שער כחול מלכותי שגרשטל עיצב ברוב טעם והדר, כשהוא שיפץ את המקום עבור עיריית יפו, ב1940. השער ...
22/04/2026

סביל אבו נבוט ביפו.
כאן היה שער כחול מלכותי שגרשטל עיצב ברוב טעם והדר, כשהוא שיפץ את המקום עבור עיריית יפו, ב1940.
השער הזה נזרק "בטעות" בשיפוץ שנעשה במקום לאחרונה. עיניכם הרואות.
פרזול של גרשטל זו אמנות גבוהה. זה נזרק. בטעות.
את הדלת האחורית שיחזרו לפי שרטוט של גרשטל (למיטב הבנתי המוגבלת).
עוד דבר שגרשטל תכנן כאן זה גן נחמד מסביב לסביל. גם הוא שופץ לאחרונה. עכשיו תגידו לי, מי שם פסל של גופה בדרך לקרימטריום בגינה ציבורית?
זה פסל של תומרקין בשם - Macht Arbeit Frei?
(מגרמנית: האם העבודה משחררת?)
עכשיו תגידו, אדריכלים ומתכננים, מי שלא תהיו - חשבתם פעם שאתם משפיעים על חיי אדם? אתם מבינים שאתם יוצרים את המרחב הציבורי שלנו? למה הגן הזה נראה כמו בית קברות לפסלים? את מי בדיוק זה אמור לשמש?
למה ליד סביל אבו נביט, באיזור שממש זקוק לטיפוח ויד אוהבת ותחושה של אנושיות, במקום גן נחמד שילדים יכולים לשחק בו, מקום שבו גרשטל תכנן וורדים, יש גן שעושה חשק לחתוך וורידים? מי (לא) חשב על זה? ואיך בדיוק זה קשור לסביל אבו נבוט? מה עבר לכם בראש אני ממש רוצה להבין. למה יש כאן פסל שואה נוראי?
לא למדתי אדריכלות, אני גם לא אמנית גדולה, ולא אינטלקטואלית מתל אביב. אני סתם אישה שמעריצה אדריכל מת. אז אני מניחה שיש איזה הסבר אינטלקטואלי לגן הזה. והסבר טכני לזריקת שער הברזל. אבל בחיי שזה מדכא ומעציב אותי. כבוד למורשת הבנויה זה משהו שפשוט לא יכול לקרות כאן. ואני לא מתכוונת לטכני. לזה שמשפצים בניין. אני מתכוון ליכולת להבין את המשמעות של מקום ולהעביר אותה הלאה. זה כנראה בלתי אפשרי.

Address

סירקין 35
Haifa

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when משה גרשטל M.J.Gerstel posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category